בִּי בּוֹפּ או בופ הוא ז'אנר מרכזי בג'אז, שהתפתח בשנות ה-40 של המאה ה-20. אף על פי שבי בופ ספג זלזול מהקהל ומהמוזיקאים בראשית דרכו, כיום הוא מוכר כחשוב שבסגנונות הג'אז. זאת מכיוון שניגוני הג'אז שהולחנו ובוצעו מאז נמנים עליו או על סגנונות שהיו המשכיו הישירים. הבופ אף עיצב בדמותו את מרבית התרבות הסובבת את הג'אז - החל במועדוני הג'אז שהיו שונים בתכלית לפני כן, עבור בציבור החובבים וכלה באופי ההרכבים ובמניין חבריהם.

הבי בופ נבדל מהסווינג שקדם לו בשתי נקודות עיקריות: המלודיות מורכבות יותר, אף על פי שהן נכתבו על סמך אותו רצף אקורדים; והאלתור נעשה בצורה הרבה יותר חופשית, ללא קשר למלודיה המקורית של השיר. בבי בופ נעלמת בדרך כלל המלודיה המקורית כבר בפזמון השני או השלישי. נוסף על כך, הטמפו (מפעם) בבופ מהיר בדרך כלל, והמבנה ההרמוני מורכב יותר. פיתוח הסגנון מיוחס בעיקר לנגן הסקסופון אלט, צ'ארלי פרקר, אשר במהלך חייו הקצרים הספיק להוביל מספר מוזיקאים הרפתקנים ואמיצים למהפכה הגדולה ביותר בתולדות הג'אז.

הפסנתרן פאול ויטגנשטיין, אחיו הבכור של הפילוסוף לודוויג ויטגנשטיין, איבד את זרועו הימנית במלחמת העולם הראשונה, אך המשיך לנגן בקונצרטים כשהוא משתמש בידו השמאלית בלבד, ואף זכה שמספר מלחינים בולטים ייכתבו יצירות במיוחד עבורו.

U2 - אוליביה ניוטון-ג'ון - אופרה גרמנית - איירון מיידן - בוב מארלי - בי בופ - גראנג' - הסימפוניה החמישית של בטהובן - הסימפוניה השנייה של מאהלר - וולפגנג אמדאוס מוצרט - לואי ארמסטרונג - ליד - מוזיקה עתיקה - מטאליקה - ניצוח - נירוונה (להקה) - פוגה - פינק פלויד - פסטיבל ביירוית - רוי אורביסון - ריכרד וגנר

לרשימה המלאה

לרשימה המלאה

לרשימה המלאה